רע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
7578-05-א'
10/08/2005
|
בפני השופט:
אדמונד לוי
|
| - נגד - |
התובע:
דוד שחר
עו"ד מאיר סויסה
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
בית-משפט השלום בבאר-שבע הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים, וזאת בגין מעשי אלימות חוזרים ונשנים שביצע כלפי רעייתו ובנותיו הקטינות. במסגרת הסדר טיעון שגובש, ומתוך שסבר כי ניתן להציע למבקש מסלול שיקומי שלא בתנאי כליאה, גזר בית-משפט השלום למבקש חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על-תנאי בן עשרה חודשים.
בית-המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל וי' אלון) קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש. נקבע, כי חומרת העבירות והישנותן, לצד תסקיר שלילי מטעם שירות המבחן, מחייבים החמרה בענישה. בעקבות כך הועמד עונשו של המבקש על 15 חודשי מאסר, בניכוי תקופת מעצרו. ביצוע העונש עוכב עד ליום 21.8.05, ובקשה מטעם המבקש לעיכוב נוסף נדחתה.
לפתחי הניח המבקש שתי בקשות: האחת, כי יורשה לו לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. השנייה, כי מאסרו יעוכב עוד בחודשיים ומחצה, לאמור עד שיחלפו-ייתמו חגי תשרי.
הבקשה למתן רשות ערעור אינה יכולה להתקבל, הואיל וחרף ניסיונו של המבקש להראות אחרת, אין היא מעלה שאלה בעלת עניין והשלכה כלליים. עניינה של הבקשה מצטמצם לנסיבותיו הפרטניות של המבקש, ובאלה לא מצאתי עילה למתן רשות לערער. יתרה מכך, הקלות הבלתי-נסבלת בה הופכים, לא פעם ולא פעמיים, דרי ביתו של אדם אלים מטרה לחציו הפוגעניים, תוך שלעתים נשקף להם סיכון של ממש, מחייבת את הגבהתו של רף הענישה ומתן משקל מכריע ליסוד ההרתעתי.
דינה של הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש להידחות אף היא. המבקש לא הראה כל צידוק לחריגה מן הכלל, לפיו עונש יש לבצע מעת שנגזר. מקל וחומר נכונים הדברים שעה שמדובר בבקשה לעיכוב נוסף.
הבקשות נדחות.
ניתנה היום, ה' באב תשס"ה (10.8.2005).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב